לפני כמה זמן, שמעתי, שקראו לי וולגארית. נעלבתי, וכי מה יכולה פרענק'ינה, כזאת שהיא ממש לא אמחייה, לעשות?? אז נעלבתי באמת. כהרגלי בקודש האישית-פוליטית, חשבתי על המושג וולגאריות, ירדתי לעומקו. מילה קשה עבור מזרחית, מילה, שהיא הטרדה גזעית, כפי שאני קוראת לזה. אבל, לא רק כזאת, שהיא על רקע היותי פרענק'ית, מרמזת להמוניותי כמזרחית. לפרחיותי. ללק האדום ולפה הגדול.
וולגארית טומנת בחובה אף הטרדה מינית קשה, שכן, האישה המזרחית, כמו כול ילידה בתפיסה היורוצנטרית -קולונייאליסטית, נתפסת כאובייקט מיני ומוחפצת. לא רק חומוס אנחנו עושות באהבה. אנחנו מלכות הכביש. ועל זה נאמרה, "פרענק איז החייאס, ופרענק'ינה איז אמחייאס" (ולא סליחה על ההגייה/כתיבה הלא נכונה. אני יודעת מה זה אומרת. זה מספיק עבורי). והתרגום הוא: "הגבר הפרענק'י הינו חייה, אבל, האישה הפרענק'ית מחייה". מחייה את מאווייוו של הגבר הלבן. ובהקשר הישראלי, שבתוכו נאמרת האמירה הכה קשה הזאת, הגבר האשכנזי.
לאמר על אישה מזרחית וולגארית, זה בדיוק למקם אותה במקום הקשה הזה של המוניות גזעית, עם זילות מגדרית ומינית. פריצות ממש. לא פלא, שנעלבתי. והרי נשים מזרחיות, ומזרחים בכלל, מוגחכות על רקע המוניותן. על רקע פריחיותן.
אז כן, הרגשתי מוטרדת על רקע גזעי, בחיתוך שלו, באינטרסקטשיון, כפי שטבעה קימברלי קראנשו, בהצטלבות עם מגדר ומיניות, עם המיניות שלי. הרגשתי חלולה ומחוללת. מילה אלימה ביותר, שמרמזת על ההופכי האירופאי "המנומס" "והנאור" לכאורה. זה שכובש, יורה ובוכה בנימוס. ההגמוני/ת שמגחיכ/ה את ההמוני/ת. ההופכי הבינארי של "האחרות" ההמונית, הוולגארית. הפריחה.
וולגאריות, אפוא, טומנת את ההקשר של ההמוניות המזרחית, ואת המיניות של המזרחית. מינית והמונית. המונית ומינית. אפילו בשורשן ותצורתן, מילים אלה כה קרובות. כה משיקות. כה נחתכות ומצטלבות. רק אישה מזרחית יודעת כמה קשה המילה הזאת. וכמה היא מעידה על גזענותה/ו הגדולה של האומר/ת. תעודת עניות. תהודת אמירה קשה.
תחושת החילול הובילה אותי למחשבות על הגירה. על הגירה למקום חדש, מדינה חדשה, שהקמתי, ושמה וולגארייה. מדינה בה כולן/ם מזרחיות/ים וולגאריות/ים. כולן/ם גאות בוולגאריות שלהן. אפילו המאכל הלאומי שלהן הוא סלט וולגארי, עם גבינה וולגארית……… אני כותבת על זה עכשיו ספר ילדות/ים.
כחלק מקידום המדינה, החלטתי להקים לה בלוג, על אתר, תרתי – משמע, כזה שיהיה הביית הבטוח שלה, בה כול וולגארית ווולגארי תרגיש/ירגיש בטוחה ומוגנת. בה זכויותינו לא רק תתקיימנה, אלא גם תישמרנה. לרבות אלה של זכויות היוצרות והנוצרות.
זהו הקונטקסט ליצירה של הבלוג שלי. בלוג בו ארגיש בטוחה ומוגנת.
כולכן/ם מוזמנות/ים להגר אל מדינת וולגארייה. א/נשים "מנומסות/ים" עם גינונים אירופאיים "נאורים" מוזמנות/ים ללכת מפה!!!!
תחי מדינת וולגארייה!!!!!!! מהגמוניות להמוניות!!!!!!!!!
קלריס
</p
וולגארייה ארצי: עלילותיה של מזרחית אחת, מופליטה לרעה....... עו"ד אחת, שחולמת על בלוג משלה...... 