שיר חדשה שלי.

קלריס חרבון. ©.

״פעם,
הייתי.
הייתי,
מלח.
מלוחה,
ממולחת,
היית מלכת,
המלאח,
הייתי,
מלאח הארץ,
במארוקו.
הייתי,
מלחת המלך,
מלכת המלח,
המלחתי מלכים,
המלכתי מלחים,
מלחתי,
במלכות,
ממלחה גדולה,
הייתי.
מלחת – המדבר,
מלחתי,
על הארץ,
ועל שעליה,
בתוכה,
מלחתי,
בגופי,
הייתי
המלח,
של בשרי,
הומלחתי,
עם כתר לראשי,
ממגורות שלמות,
מילאתי,
התמלאתי,
בהן,
והייתי,
יותר מסך כול דפנותיהן,
הייתי,
טעימה,
טעימה של מלאח,
נטעמתי,
בשקיקה,
בבליל התבלינים,
הותבלתי,
אל תוך השוק,
שם,
לא הוצגתי לראווה,
בשקים ריחניים,
לא נמכרתי במשקל,
לא נטעמתי,
בגרגרנות,
לא נבלסתי,
לא נטמעתי,
אל תוך שקית חתומה,
לא הותכתי,
אל תוכה,
נטעמתי,
בכבוד,
לא כבודה הייתי.
לא הותאמתי.
נטעמתי,
בזהירות,
הייתי הריח עצמו,
הרוח שבין גרגיריו,
הייתי,
מלאח,
הייתי.
ֿהייתי,
פלפל,
מפולפלת,
מפלפלת,
גברת פלפלת,
ועכשיו,
מבולבלת,
מפללת,
מתפללת,
לריח של עברי,
שפוזר,
אל עבר אברי,
עכשיו,
לא גברת,
לא אדון,
כלי.
כלימה,
עם גלימה.
עכשיו,
אני מלחייה,
תקועה בין דפנותיה,
כמהה,
לצבעים,
שמילאו,
את ירכתיה,
ושתקועים,
עכשיו,
בינות,
לירכיה.
פעם,
הייתי,
כמהין,
קמאית,
ועכשיו.
עכשיו,
אני,
קילוגרם,
במשקל,
נמכרת,
בתוך
מלחייתה,
שאיננה שלה,
מלחייה ציבורית,
ממושטרת,
תחת חותם,
של פחד,
מצו – הפינוי,
מביתה,
מילחייתה,
מפונה,
עם כול נגיסה,
טעימה,
מילחייה.
ממלאת,
את תפקידה,
להגדיש,
את תכולתה,
למרק,
את הסאה,
מכילה,
בהתאמה,
את גרגיריה,
שהופרטו,
לפרוטות,
שנותקו,
מפאותיה,
אוסף,
של נקודות,
נמסות,
מומסות,
מובסות.
קורט,
ותו לא.
פעם,
הייתי.
הייתי,
מלח.
היום,
אני גרגירה,
מכירת – תודה,
על גרגרנותה,
של המלכה,
שציוותה עליי,
מלחי,
ולא על מלחייתך,
המליחי,
את הסלט,
והימסי,
אל
ד׳ אמותייך.
אמה.
היום,
אני סוכר,
להמתיק תה,
הדבש,
על המופליטה לרעה שלי,
שאני,
תבלין,
לפלפל,
את כרסן של אחרות.
מתנגדת,
לכול נגיסה בהטעמה,
נשפכת,
שופכת,
את עצמי,
אל מנותיהן,
יתר,
על המידה,
מנת – היתר,
שתקלקל
את תאבונן,
את,
רעבן,
שאיננו יודע שובע,
את חזירותן,
רוצעת,
את אוזניהן,
אל דפנות המלחייה,
אל תוך משקופי,
השק,
שעשק,
את הרוח של ריחי,
פעם,
הייתי,
ריחן,
ריחנית,
שהפריחה,
בלונים.
היום,
אני פריחה,
מפריחה,
את השממה,
שבתוכן.
פעם,
הייתי,
חומר סגולי,
מלח,
של סגולה,
שמילאה,
את לשד – עצמותיי,
והיום,
היום,
אני השדה,
תקועה במלחייתה,
שדה עדתית,
שזיכרונה,
היחיד,
שהותר לה,
הוא זקרונה,
של פטמתה,
שממנה,
נחלב,
מילחה,
שד עדתי
מזדקר,
מזכיר,
עם שסע,
עדתי עמוק,
בחצאיתה.
פעם,
הייתי,
אלייתה
של כבשה,
והיום,
אני,
הקוץ בה,
צלי,
צלע,
כנגדן,
אני,
אלא קבסה
כבשה,
שמובלת,
כצאן,
אל המטבח,
אל בית – המטבחיים.
פעם,
הייתי,
אדירה,
מלאת הדר,
אדרת,
כוהנים,
והיום,
היום,
מודרת,
במלוא,
הדרתי,
אל,
המדרון,
אידרה,
ללא בשר.
שולית,
שולייה,
של מכשפה,
שמעלימה אותי,
מאלימה,
את מילותיי.
סולייה,
מפריסה,
פרסה.
היום,
היום,
אני פארסה.
פראפרזה,
של עצמי.
היום,
אני איום,
איומה,
בועטת,
ללא עזר,
נגדן,
ומקיאה,
את הפאה,
שבה נכלאתי,
וממליחה,
עכשיו,
את דמעותיי,
שפעם,
היו,
דבש.
פעם,
הייתי,
בבת – עיני.
היום,
איום,
אני,
אינני,
אפילו
איני״.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה לא כשירה....... אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על שיר חדשה שלי.

  1. גדוללללל רק חבל שהרופא אסר עלי את המלח המתוק שלך בגלל לחץ הדם שמשגע אותי !

  2. מעריץ את דרכייך! הגיב:

    את מדהימה!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s